מזרחי, במדבר כ״ב:ל״ה

מפרשים:
1 לך עם האנשים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. דאל"כ כשאמר בלעם ועתה אם רע בעיניך אשובה לי היה לו לומר שוב אחר שהליכתו קשה לפני המקום כדכתיב ויחר אף אלהים כי הולך הוא אלא מפני שהדרך הזאת היתה חביב' לו והיה רוצה בה אע"פ שהיה קשה לפני המקום אמר לו שילך שכך דרשו במדבר רבה גבי אם לקרוא לך האנשים קום לך אתם מכאן אתה לומד שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו שמתחלה נאמר לו לא תלך כיון שהעיז פני להלוך הלך אע"פ שלא היה חפצו של הקב"ה לילך כדכתיב ויחר אף אלהים כי הולך הוא:
2 ואפס ע"כ את הדבר אשר אדבר וכו'. לא ידעתי מאין הוציא זה שהרי מלת אפס אינו מורה ע"ז כי הנה אפס כי עז העם אינו נופל שם בעל כרחם ועוד שבמדבר רבה אמרו גבי ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה ללמדך שבהתראה הלך ואם היה בעל כרחו לא היה צריך התראה שההתראה אינה אלא להבדיל בין שוגג למזיד לא בדברים הנעשו בעל כרחו ושמה יש לומר שהוציאו זה מסברא דנפשייהו דאל"כ מה הרויח המלאך שרדף אחריו מפני שהשם חרה אפו בהלוכו אם בעבור שאמר לו ואפס את הדב' אשר אדב' אליך אותו תעשה הרי כבר אמר לו השם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה: